עובדת סוציאלית, חוקרת.

פרופסור לעבודה סוציאלית, מטפלת משפחתית מומחית בטיפול בנפגעים מינית ובטיפול קבוצתי. מכהנת כראש מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות ע"ש אמילי סגול באוניברסיטת חיפה.

את לימודי התואר הראשון והשני בעבודה סוציאלית עשתה באוניברסיטת חיפה. ב-1996 סיימה לימודי דוקטורט בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בתחילת דרכה המקצועית הקימה ברמת הגולן תחנה לטיפול במשפחה, לאם ולילד. ב-1987 הקימה את הסניף של מכון אדם לאבחון והכוונה מקצועית ברמת הגולן, ובמקביל לימדה בשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן במכללת צפת, בתוכנית ההכשרה לעבודה סוציאלית, והייתה אחראית על ההכשרה המעשית. ב-1996 הצטרפה לאוניברסיטת בן-גוריון, הקימה ועמדה בראש המגמה לטיפול באמנות, במחלקה לעבודה סוציאלית. ב-2006 עברה ללמד באוניברסיטת חיפה, בבית הספר לעבודה סוציאלית. במקביל עבדה כמטפלת אינדיווידואלית וקבוצתית עם קורבנות לאלימות מינית ופיזית. פיתחה טכניקות יצירתיות בטיפול, שכוללות שיטות התערבות מילולית ולא מילולית.

לב-ויזל הקימה בשיתוף עם פרופסור צבי איזיקוביץ' את עמותת אמינות לטיפול באלימות ופגיעה במשפחה בישראל. העמותה מאגדת את כל תחומי המקצוע שעוסקים בטיפול באלימות ומנסה להביא לאינטגרציה ופיתוח מודלים של התערבויות. בשנת 2008 קיבלה מעמותת אומ"ץ את אות אומ"ץ על פעילותה המקצועית האקדמית והציבורית, על מאבקה לאכיפת החוקים ולעקירת נגע האלימות במשפחה, ועל תרומתה לפעילות למניעה וטיפול בפגיעות מיניות.

ב-2008, ייסדה את בית הספר לטיפול באמנויות באוניברסיטת חיפה. עם פתיחת התוכנית לתואר שני בטיפול באמנויות באוניברסיטת חיפה, מונתה לעמוד בראש בית הספר לטיפול באמצעות אמנויות, שהוקם במטרה לפתח את המחקר בתחום, לקדם את מקצועות הטיפול באמנויות, ולהכשיר אנשי מקצוע בתחום הבריאות, החינוך, הרווחה והשיקום.

ב-2011 הקימה את מרכז המחקר לחקר טיפול באמנויות ע"ש אמילי סגול, באמצעות תרומה של סמי וטובה סגול. מרכז מחקר זה הוא היחידי הקיים בתחום בעולם. ב-2017 הקימה את מעבדת סגול לחקר וטיפול בילדים בסיכון המוכוון למחקרים יישומיים בתחום ילדים בסיכון. מאז- 2011 עומדת בראש מרכז המחקר ע"ש אמילי סגול וראש מעבדת סגול.

לב-ויזל היא עורכת ראשית של כתב העת "טיפול באמנויות: מחקר ויצירה במעשה הטיפולי", בהוצאת אוניברסיטת חיפה. חברה במערכת של מספר כתבי עת מדעיים בעולם, כגון "Journal of Family Therapy". פרסמה למעלה מ-150 מאמרים ופרקים בכתבי עת מדעיים בתחומי הטיפול בפגיעות מיניות, שימוש בציורים ככלי לאבחון וטיפול, הפרעות דיסוציאטיביות, השלכות השואה ועוד כשבעה ספרים. שניים מספריה פורסמו באנגלית.