משחק כשלעצמו" הוא מודל יישומי לטיפול בדרמה הנגזר מתוך מטה-תיאוריה בשם פרדיגמת המשחק. פרדיגמה זו היא ניסיון להציע מסגרת התייחסות שבה המשחקיות היא הפעולה הראשית המתרחשת בטיפול באופן בלתי אמצעי, בלתי מכוון וחסר אינטרפרטציה מגמתית. לִילַה (Leelah) הוא מונח בסנסקריט התופס את הקיום עצמו כמשחק אלוהי.

מודל זה מתבסס על עבודה בתוך סיפור מסגרת ונבנה בהשראת המשחק "מבוכים ודרקונים". הסיפור יוצר מרחב עבודה המתרחש כולו בהוויה משחקית. התהליך מתחולל בעזרת משחקי תפקיד ומשחק חופשי, מעמדת הנחיה מצטרפת המתערבת באופן מינימלי, תוך הדגשת הערך המרפא והאוטונומי של המשחק. במשחק אין קהל או דמות חיצונית מתבוננת.

המודל מציע תהליך טיפולי המאופיין בפרשנות מלווה ושאינה מגמתית, ושאינו עוסק בתובנות קונקרטיות וספציפיות לחיים. תפיסה זו נובעת מתוך האמונה שרב הנסתר על הגלוי ושראייה מכניסטית מערבית, כשהיא לעצמה, מחמיצה את ייחודה של התרפיה והופכת אותה לתהליך של סוציאליזציה חינוכית, תוך הפעלת כוח. מודל זה מבקש ליצור סיטואציה פרדוקסלית: לאפשר משחק המתנהל בהווה כפי שהוא, "בככותו", ללא קהל, כלומר ללא מטרות או שאיפות להשיג משהו מחוצה לו; אבל בה בעת הוא מתנהל כדי לאפשר התפתחות וצמיחה בתוך המסגרת החברתית שאנו חיים בה.